Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 33a
בְּאַסָּא מִצְרָאָה דְּקָיְימִי שִׁבְעָה שִׁבְעָה בְּחַד קִינָּא, דְּכִי נָתְרִי אַרְבְּעָה, פָּשׁוּ לְהוּ תְּלָתָא. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי אַסָּא מִצְרָאָה כָּשַׁר לְהוֹשַׁעְנָא.
Traduction
in an Egyptian myrtle branch, which has seven leaves emerging from each and every base, as even when four leaves, the majority, fall, three remain, and its dense-leaved nature remains intact. Abaye said: Learn from it that the Sages hold that this Egyptian myrtle branch is fit for use as a hoshana in the mitzva of the four species.
Rachi non traduit
אסא מצראה. גדל על המיצר של שדה ומתוך שיש לו מקום פנוי הוא משבח ומצליח לישנא אחרינא אסא מצראה הדס מצרי:
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי, לָא מִתַּכְשַׁר — קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! ''עֵץ עָבוֹת'' אָמַר רַחֲמָנָא, מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
The Gemara asks: This is obvious. It is a myrtle branch. Why would it be unfit? The Gemara answers: Lest you say that since its name is accompanied by a modifier, i.e., it is not called simply a myrtle branch but an Egyptian myrtle branch, it is unfit. Therefore, Abaye teaches us that it is fit for use. The Gemara asks: And say it is indeed so, that since its name is accompanied by a modifier it is unfit. The Gemara answers: It is fit, as ''dense-leaved tree'' is stated by the Merciful One. As the Torah did not mandate the use of a specific species but rather listed an identifying characteristic, a tree with that characteristic is fit in any case, and the modifier is irrelevant.
Tossefoth non traduit
ואימא הכי נמי. תימה מאי ס''ד למיפסליה משום שם לווי מידי הדס כתיב בקרא הא אפי' הירדוף מכשרינן אי לאו משום דכתיב דרכיה דרכי נועם:
תָּנוּ רַבָּנַן: יָבְשׁוּ רוֹב עָלָיו וְנִשְׁאֲרוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי עָלִין לַחִין כָּשֵׁר. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: וּבְרֹאשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Traduction
The Sages taught: If most of its leaves dried and three branches of moist leaves remained on it, it is fit. Rav Ḥisda said: And that is the ruling only if the moist leaves are at the top of each and every one of the branches. However, if the moist leaves are elsewhere on the branch, it is unfit.
Rachi non traduit
שלשה בדי עלין לחין. שלשה בדין ובכל בד ובד שלשה עלין לחין דבבציר משלשה עלין לא הוי עבות:
ובראש כל אחד. שיהו עלין הלחין בראשי הבדים אבל באמצעם לאו הדר הוא:
נִקְטַם רֹאשׁוֹ. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חִינָּנָא: נִקְטַם רֹאשׁוֹ וְעָלְתָה בּוֹ תְּמָרָה — כָּשֵׁר.
Traduction
§ The mishna continues: If the top of the myrtle branch was severed, it is unfit. Ulla bar Ḥinnana taught: If the top of the myrtle branch was severed, but a gallnut-like berry grew in that place, it is fit, as the berry fills the void and the top of the branch no longer appears severed.
Rachi non traduit
ועלתה בו תמרה. כמין תמרה כעין הנמצא בעלי ערבה פעמים בעלין דבוק כמין פרי ירוק וצובעין בו הנשים צעיפיהם:
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: נִקְטַם רֹאשׁוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעָלְתָה בּוֹ תְּמָרָה בְּיוֹם טוֹב, מַהוּ? יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת, אוֹ לֹא?
Traduction
Rabbi Yirmeya raised a dilemma: If the top was severed on the Festival eve, and the berry grew in that place on the Festival, what is the halakha? This dilemma is tied to a more fundamental, wide-ranging dilemma: Is there disqualification with regard to mitzvot or not? Because this myrtle branch was unfit when the Festival began, is the halakha that it is permanently disqualified and cannot be rendered fit? Or perhaps the halakha is that there is no disqualification with regard to mitzvot. Once the growth of the berry neutralizes the cause for the disqualification, the myrtle branch is again fit for use.
Rachi non traduit
ועלתה בו תמרה ביום טוב. משנאגד דבתלוש נמי סלקא ביה:
יש דחוי אצל מצות. כלומר נוהגת תורת דחוי אצל מצות כשם שנוהגת אצל קרבנות דאם נראה ונדחת משנשחט' אמרת ידחה דתו לא הדר חזי הכא נמי הואיל ונדחה כשנקטם תו לא הדר מיחזי בעליית תמרה והשתא לא דייק בין דחוי מעיקרא לנראה ונדחה דהאי דנקטם מעיו''ט לא נראה מעולם:
Tossefoth non traduit
נקטם מערב יו''ט ועלתה בו תמרה ביו''ט מהו. אף על פי שבקונטרס הזכיר נראה ונדחה הא דהכא דחוי מעיקרא הוא כיון דבתחלת יו''ט לא חזי כדמוכח לקמן גבי אשחור מעיו''ט ונהי דגבי קדשים פשיטא לן דדחוי מעיקרא הוי דחוי גבי מפריש נקבה לפסחו בפ' מי שהיה טמא (פסחים ד' צח. ושם) וגבי בהמה של שני שותפים בפ''ק דזבחים (ד' יב. ושם) ובפ''ק דקדושין (ד' ז. ושם) גבי מצוה מיבעיא לן וכי תימא הא דאסקינן גבי אשחור תפשוט דדחוי מעיקרא לא הוי דחוי לא דמיין להכא כדפרישנא לעיל דשאני התם דבידו ללקט ואפי' בקדשים מכשירין מה''ט במסכת זבחים פ' כל הפסולין (זבחים דף לד:
ושם) דתנן גבי קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר ופריך בגמ' וליהוי דחוי ומשני רב אשי כל שבידו לא הוי דחוי ומיהו לא לגמרי דמי להאי דינא דהא נראה ונדחה הוא ולקמן מסקינן דלא תפשוט מיני' נראה ונדחה חוזר ונראה אע''ג דבידו ללקטן וכן בההיא דהפריש קרבן והמיר דת דבידו לחזור ואפילו הכי אמרינן פ''ק דזבחים (ד' יב: ושם) הואיל ונדחה ידחה עוד אמר בזבחים פרק קדשי קדשים (זבחים ד' נט. ושם) כל הקדשים שנשחטו עד שלא נפגם המזבח ואח''כ נפגם המזבח פסולין דהואיל ונדחה ידחה אע''פ שבידו לתקן וצריך לחלק בדברים והא דמדמי הכא ההיא דכיסוי הדם דבידו לגלות מכל מקום היה לו לחשבו דחוי הואיל ונפטר מלכסות לא נתחייב להוציאו מן הדחוי כדי לחזור ולכסות והא דמייתי לימא כתנאי מעבר ולקטן הוה מצי לדחויי דמ''ד התם אין דחוי משום דבידו לתקן אבל הכא דאין בידו לתקן יש דחוי:
וְתִפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דִּתְנַן: כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה — פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. כִּסָּהוּ הָרוּחַ — חַיָּיב לְכַסּוֹת. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה — פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.
Traduction
The Gemara asks: And resolve this dilemma from that which we learned in a mishna: With regard to one who slaughtered a non-domesticated animal or a bird and is obligated to cover the blood, if he covered the blood and it was then uncovered, he is exempt from the obligation to cover it a second time. However, if the wind blew dust and covered the blood and no person was involved, he is obligated to cover it. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: They taught that he is obligated to cover the blood after the wind covered it only if the blood was then exposed. However, if it was not then exposed, he is exempt from the obligation to cover it.
Rachi non traduit
כסהו. אדם לדם חיה או עוף:
לא שנו. דכסהו הרוח חייב לכסות אלא שחזר ונתגלה:
וְהָוֵינַן בָּהּ: כִּי חָזַר וְנִתְגַּלָּה אַמַּאי חַיָּיב לְכַסּוֹת? הוֹאִיל וְאִידְּחִי אִידְּחִי!
Traduction
And we discussed this issue and asked: When it was then exposed, why is he obligated to cover it a second time? Since it was disqualified, it should remain disqualified. When the wind covered the blood, he was exempt from covering the blood. If so, even if the blood is subsequently uncovered, he should remain exempt. Why then, is he obligated to cover the blood in that case?
Rachi non traduit
הואיל ואידחי. על ידי הרוח מכיסוי של מצוה כדקאמר דכי לא נתגלה פטור מלכסות:
אידחי. לעולם ואפילו נתגלה:
וְאָמַר רַב פָּפָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת.
Traduction
And Rav Pappa said: That is to say that there is no disqualification with regard to mitzvot. Once the cause of the exemption from the obligation is neutralized, one is once again obligated to fulfill the mitzva. Although there is disqualification with regard to offerings, that is not the case with regard to mitzvot. If so, Rabbi Yirmeya’s dilemma is resolved.
Rachi non traduit
ואמר רב פפא גר':
דְּרַב פָּפָּא גּוּפָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִיפְשָׁיט פְּשִׁיט לֵיהּ דְּאֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת — לָא שְׁנָא לְקוּלָּא וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא, אוֹ דִלְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ — לְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן. תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara answers: It is with regard to Rav Pappa’s resolution itself that Rabbi Yirmeya raised the dilemma. Is it obvious to Rav Pappa, based on the discussion with regard to the blood, that there is no disqualification with regard to mitzvot; and there is no difference whether that ruling leads to leniency, as in the case of a myrtle branch whose top was severed and a berry grew in its place, rendering it fit, and there is no difference whether that ruling leads to stringency, as in the case of the blood, where one is obligated to cover it anew? Or, perhaps the tanna was uncertain, and therefore, when that ruling leads to stringency, we say that there is no disqualification with regard to mitzvot, and one must perform the mitzva. However, when that ruling leads to leniency, we do not say that there is no disqualification with regard to mitzvot. The Gemara concludes: The dilemma stands unresolved.
Rachi non traduit
דרב פפא גופיה. האי דיוקא דרב פפא מיבעיא לי' לר' ירמיה:
מיפשט פשיט ליה. לתנא דתנא כסהו הרוח חייב לכסות דאין דחוי:
לא שנא לחומרא. כי הכא דמחייב ליה בכיסוי משום טעמא דאין דחוי:
ולא שנא לקולא. כי ההיא דר' ירמיה דאי אמרי' אין דחוי הוי כשר ואם יש דחוי הוי פסול ואמרי' אין דחוי ומכשרינן:
או דלמא מספקא ליה. לתנא ומספיקא לחומרא הוא דמחייב ליה בכיסוי שמא אין דחוי:
אבל לקולא. כגון לענין תמרה:
לא אמרינן. אלא פסלינן שמא יש דחוי או אין דחוי:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: עָבַר וְלִקְּטָן — פָּסוּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר (בֶּן) צָדוֹק, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. סַבְרוּהָ דְּכוּלֵּי עָלְמָא, לוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר צָרִיךְ אֶגֶד, לָא יָלְפִינַן לוּלָב מִסּוּכָּה דִּכְתִיב בָּהּ: ''תַּעֲשֶׂה'' — וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this matter of disqualification with regard to mitzvot is dependent upon a dispute of tanna’im, as a similar topic was taught in a baraita: If one transgressed and picked the berries that render the myrtle branch unfit on the Festival, it remains unfit; this is the statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok. The Sages deem it fit. The Gemara explains: Everyone, both tanna’im, agree that a lulav does not require binding. And even if you say that a lulav requires binding, nevertheless, we do not derive the halakhot of lulav from the halakhot of sukka. With regard to sukka it is written: Prepare it, from which it is derived, and not from that which is already prepared. The sukka must be established by means of an action, not one that was established by itself.
Rachi non traduit
עבר ולקטן. לעינבי הדס שהיו מרובין מעלין ותנן אם מיעטן כשר ואין ממעטין ביו''ט משום שבות שדומה למתקן כלי ומכשירו ואם עבר ומיעטן פסול כדמפרש טעמא ואזיל:
סברוה. רבנן דבי מדרשא דבעו למימר דהך פלוגתא ביש דחוי ואין דחוי היא:
דכ''ע. רבנן ור' אלעזר בר' צדוק:
לולב אין צריך אגד. ולא שייך ביה עשיה דלוקי טעמא דר' אלעזר דפסל משום תעשה ולא מן העשוי בפסולות וא''נ צריך אגד אפ''ה משום תעשה ולא מן העשוי לא מיפסיל דהא בדידיה לא כתיב תעשה:
ולולב מסוכה לא יליף. הלכך מהשתא ליכא למיפסליה אלא משום דחוי דכיון שאגדו בפסול ונקרא עליו שם לולב של מצוה בשעת דחוי נדחה לעולם ואע''ג דלא נראה ונדחה הוא אלא דחוי מעיקרא והאי דנקיט פלוגתייהו במיעטן ביום טוב משום דסתמא בתר דאגדיה הוא דהא ביום טוב לא אגיד ליה ואי לא צריך אגד איצטריך למינקט ביום טוב משום דאי לאו דקדש היום אכתי לא חל עליה זמן מצוה ולא שם מצוה למקרייה דחוי:
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּפָסֵיל סָבַר: אָמְרִינַן יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת, וּמַאן דְּמַכְשַׁיר סָבַר: לָא אָמְרִינַן יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת?
Traduction
What, is it not that Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, and the Rabbis are disagreeing about the following? The one who deems the myrtle branch unfit, Rabbi Elazar, holds: We say there is disqualification with regard to mitzvot. Since this myrtle branch was unfit when the Festival began because the berries outnumbered the leaves, reducing the number of berries will not render it fit. And the one who deems the myrtle branch fit, the Rabbis, holds: We do not say there is disqualification with regard to mitzvot. Even though this myrtle branch was unfit when the Festival began, once the cause of the disqualification is neutralized, the myrtle branch is rendered fit for use in the performance of the mitzva.
Rachi non traduit
ומאן דמכשר סבר. אין דחוי לענין מצוה אלא לענין קדושה כגון קרבנות:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָמְרִינַן יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת, וְהָכָא בְּמֵילַף לוּלָב מִסּוּכָּה קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: יָלְפִינַן לוּלָב מִסּוּכָּה, וּמַר סָבַר: לָא יָלְפִינַן לוּלָב מִסּוּכָּה.
Traduction
The Gemara rejects this suggestion. No, one could say that everyone agrees that we do not say there is disqualification with regard to mitzvot. And here, it is with regard to deriving lulav from sukka that they disagree. One Sage, Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, holds: We derive lulav from sukka. Just as a sukka must be rendered fit through building and not by means of an action taken after it was built, so too, a lulav must be rendered fit through binding and not by an action taken after it was bound. Since this myrtle branch was not rendered fit through binding but rather through the removal of the berries after it was bound, it is unfit. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds: We do not derive lulav from sukka. Therefore, even if the lulav was rendered fit from that which is already prepared, it is fit.
Rachi non traduit
לא דכ''ע לא אמרי' יש דחוי במצוה. וטעמא דמאן דפסל משום תעשה ולא מן העשוי הוא דקסבר לולב צריך למיגד ושייך ביה עשיה והכא במילף לולב מסוכה פליגי:
ילפינן. בבנין אב הואיל וזה בעשיה וזה בעשיה מה זה ולא מן העשוי אף זה ולא מן העשוי:
Tossefoth non traduit
והכא במילף לולב מסוכה קמיפלגי. והוה מצי לאשמועינן פלוגתייהו בליקטן בהיתר כגון מערב יום טוב לאחר שאגדן והא דנקט פלוגתייהו בליקטן באיסור כגון ביו''ט לאשמועי' דאפילו הכי חכמים מכשירין דאין דחוי:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִי סְבִירָא לַן לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, דְּכוּלֵּי עָלְמָא יָלְפִינַן לוּלָב מִסּוּכָּה, וְהָכָא בְּלוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד קָא מִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: לוּלָב, בֵּין אָגוּד, בֵּין שֶׁאֵינוֹ אָגוּד — כָּשֵׁר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָגוּד — כָּשֵׁר, שֶׁאֵינוֹ אָגוּד — פָּסוּל.
Traduction
And if you wish, say instead: If we hold that lulav requires binding, everyone agrees that we derive the halakhot of lulav from the halakhot of sukka. And here, it is with regard to whether or not a lulav requires binding that they disagree, and they disagree in the dispute of these tanna’im, as it was taught in a baraita: A lulav, whether it is bound with the myrtle and willow and whether it is not bound, is fit. Rabbi Yehuda says: If it is bound it is fit; if it is not bound it is unfit.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? יָלֵיף ''לְקִיחָה'' ''לְקִיחָה'' מֵאֲגוּדַּת אֵזוֹב. כְּתִיב הָכָא: ''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן'', וּכְתִיב הָתָם: ''וּלְקַחְתֶּם אֲגוּדַּת אֵזוֹב''. מָה לְהַלָּן — אֲגוּדָּה, אַף כָּאן — אֲגוּדָּה. וְרַבָּנַן לֵית לְהוּ ''לְקִיחָה'' ''לְקִיחָה''.
Traduction
The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Rabbi Yehuda? From where does he derive this requirement by Torah law? The Gemara answers: He derives the term taking written with regard to the four species from the term taking written with regard to the bundle of hyssop by means of a verbal analogy. It is written here, in the context of the four species: ''And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree, branches of a date palm and boughs of a dense-leaved tree, and willows of the brook'' (Leviticus 23:40). and it is written there, in the context of the sacrifice of the Paschal lamb in Egypt: ''Take a bundle of hyssop'' (Exodus 12:22), Just as there, with regard to the Paschal lamb, the mitzva to take the hyssop is specifically in a bundle, so too here, the mitzva to take the four species is specifically in a bundle. And the Rabbis hold: We do not derive the term taking from the term taking by means of the verbal analogy.
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: לוּלָב מִצְוָה לְאוֹגְדוֹ, וְאִם לֹא אֲגָדוֹ כָּשֵׁר. מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוּדָה, כִּי לֹא אֲגָדוֹ אַמַּאי כָּשֵׁר? אִי רַבָּנַן, מַאי מִצְוָה קָא עָבֵיד? לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּמִצְוָה מִשּׁוּם ''זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ''.
Traduction
On a related note, the Gemara asks: Who is the tanna who taught in the baraita: There is a mitzva to bind the myrtle and the willow with the lulav, and if he did not bind it, it is fit? Whose opinion is it? If the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, when he did not bind it, why is it fit? If it is in accordance with the opinion of the Rabbis, what mitzva did he perform? The Gemara answers: Actually, it is in accordance with the opinion of the Rabbis. And the reason that there is a mitzva to bind them is due to the fact that it is stated: ''This is my God and I will glorify Him [ve’anvehu]'' (Exodus 15:2), which they interpreted to mean: Beautify yourself [hitna’e] before Him in the performance of the mitzvot. The Rabbis agree that although failure to bind the three species does not render the lulav unfit for the mitzva, the performance of the mitzva is more beautiful when the lulav is bound.
Rachi non traduit
ואנוהו. התנאה לפניו:
אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבִּין. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה, רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, וְהַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — כָּשֵׁר.
Traduction
§ The mishna continues: Or if its berries were more numerous than its leaves, it is unfit. Rav Ḥisda said: This statement was stated by our great rabbi, Rav, and may the Omnipresent come to his assistance. The Sages taught this halakha only if the berries were concentrated in one place. However, if they were distributed in two or three places throughout the branch, it is fit.
Rachi non traduit
רבינו. רב:
במקום א'. שהענבים כולן ביחד ומיהו מרובין הן על העלין שבכל ההדס:
הכי גרסינן לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא שנים ושלשה מקומות הוה ליה מנומר ופסול הכי גרסינן לה לקמן לענין עלתה חזזית באתרוג:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא:
Traduction
Rava said to Rav Ḥisda:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source